ר"י מגש, רמב"ם, רבנו תם, רבנו יונה, רמב"ן, ר"ן רי"ף, רשב"ם, ר"ח, ר"א אב"ד ראב"ד (רשב"א)-
| | חזקה | ר' זירא למחות | ר' אילעא למחות | | חזקה | ר' זירא למחות | ר' אילעא למחות |
| חלון צורי למטה מד' | יש | יש | יש | חלון צורי למטה מד' | יש | יש | יש |
| חלון צורי למעלה מד' | אין | אין | יש | חלון צורי למעלה מד' | יש | יש | יש |
| חלון מצרי למטה מד' | אין | אין (רשב"ם) | אין(רשב"ם) | חלון מצרי למטה מד' | יש | יש (רמב"ן) | יש |
| חלון מצרי למעלה מד' | אין | אין (רשב"ם) | אין(רשב"ם) | חלון מצרי למעלה מד' | אין | אין | יש |
| עשוי לאורה למטה מד' | יש | יש | יש | עשוי לאורה למטה מד' | יש | יש | יש |
| עשוי לאורה למעלה מד' | אין | (אין) | (אין) | עשוי לאורה למעלה מד' | יש | יש | יש |
יש מחלוקת ידוע בין רבנו יונה והרא"ש בענין זכות עיכוב בחלון הנפתח לחורבתו של חבירו.
הרא"ש טוען שאין זכות עיכוב כי אין סיבה למחות נגד החלון—אין היזק ראייה על חורבה. ואם כן, אין לו חזקה. ואם אין לו חזקה אינו יכול לעכב עליו עד שיבנה חורבתו ויוזק בהזק ראייה.
רבנו יונה סובר שיש זכות עיכוב על חלון מעכשיו כי שמא תחזיק עליו אחרי ג' שנים ולא יכול לבנות כנגד החלון כשיבנה חורבתו. רבנו יונה מביא ראיה לשיטתו מדין חלון צורי למעלה מד' שיש לעכב אע"פ שאין כאן תשמיש קבוע שהוא סיבה למחות כדי להחזיק בו אחרי ג' שנים.
הראש ישיבה מסביר שלפי רבנו יונה יש חזקת ג' שנים שמועיל אפילו במקום שאין שום ראיית אי-מחאה. יש "דין מוחזק" בפני עצמו אם הוא רק קבוע שם בהנהגתו. ואם כן, כל מי שפותח חלון יכול לטעון חזקה (בטענת שקר) ולהחזיק אחר ג' שנים גם בלי ראיית אי-מחאה.
לפי הרא"ש כל היסוד של חזקת ג' שנים הוא מבוסס על ראיית אי-מחאה. ואם כן, אם אין תשמיש קבוע לסיבת מחאת הבעלים, אין כאן חזקה בכלל ואין צורך למחות ולעכב.
אבל בסוגיא דחלון צורי, הרא"ש מסכים לרבנו יונה שאפילו למעלה מד' יש חזקה ויכול למחות אע"פ שאין בו היזק ראייה.
אפשר לומר שהרא"ש הולך בשיטת הרמב"ן כאן שיש דין תשמיש קבוע על חלון למעלה מד' לאורה אע"פ שאינו עשויה לאורה בפרט. זה כבר סיבה למחות על פתיחת חלון ויש ראיית אי-מחאה כדי להחזיק.
עיין בנתיבות המשפט סימן קנד' ס"ק טו' באריכות בשיטת הרא"ש והרמב"ן.
